החלטה בתיק ת"א 7912-11-09

בהמשך לישיבה האחרונה ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועיינתי בתיק, נראה לבית המשפט לכאורה כי עומדים כרגע על הפרק שני עניינים מרכזיים להכרעה: האחד, האם במסגרת פירוק השיתוף, ניתן לתת ביטוי לזכויות הצדדים שלא רשומות בתקנון, כגון מיקום היחידות בבית המשותף. השני, אופן פירוק השיתוף, כשעומדות כרגע על הפרק שתי אופציות, האחת, חלוקה בעין (המועדפת על חלק מהנתבעים ואולי אף חלק ניכר מהם) והשנייה, מכירה למרבה במחיר (אופציה המועדפת על ידי התובעות ואולי גם על חלק מסוים מהנתבעים). לעניין אופן פירוק השיתוף ועל רקע טענת חלק מהנתבעים שלפיה אופציה זו אפשרית ועל רקע סעיף 39(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מחד ומנגד על רקע סעיף 40(א) לחוק הנ"ל מאידך, נראה לכאורה כי יהיה מקום למינוי שמאי מטעם בית המשפט, לצורך מתן חוות דעת בדבר האפשרות לחלוקה בעין ובדבר השאלה האם חלוקה בעין, ככל שאפשרית, לא תגרום הפסד ניכר לשותפים, לעומת מכירה למרבה במחיר. לאחר מכן, אם לא תהיה הסכמה בעניין זה, יהיה על בית המשפט להכריע בדבר אופן פירוק השיתוף. כונס נכסים לביצוע פירוק השיתוף ימונה רק לאחר שיוכרע אופן פירוק השיתוף.

לבית המשפט נראה לכאורה ומבלי להכריע בכך עדיין, כי יתכן ויעילות הדיון מחייבת הכרעה תחילה בעניין הראשון הנזכר לעיל. ההכרעה בעניין זה תשפיע לכאורה על אופן פירוק השיתוף, בין אם יעשה הדבר על ידי חלוקה בעין ובאם אם על ידי מכירה למרבה במחיר. אם בית המשפט יקבל את הטענה שיש להתחשב במיקום היחידות במסגרת פירוק השיתוף, לכאורה ישפיע הדבר במסגרת חוות הדעת השמאית שתינתן, על אופן החלוקה בעין, שכן לכאורה, במצב זה, חלקו של כל שותף בקרקע, לא יהיה בהכרח בדיוק לפי החלק היחסי שהיה לו ברכוש המשותף של הבית המשותף. גם במקרה של מכירה למרבה במחיר, הסכומים שכל שותף יהיה זכאי לקבל מן התמורה, לא יהיו לכאורה בדיוק כפי החישוב הנ"ל. סיבה נוספת להכרעה תחילה במחלוקת הנ"ל, הנה כי נראה שהעבודה הכרוכה במתן ביטוי במסגרת חוות הדעת השמאית לזכויות לא רשומות בתקנון, כגון מיקום היחידות, תהיה רבה ביותר.

לגופה של המחלוקת בנושא מתן ביטוי לזכויות לא רשומות בתקנון, כגון מיקום היחידות, נראה לבית המשפט, לכאורה, כתחושת בטן ראשונית ומבלי שדעתו של בית המשפט מגובשת עדיין בעניין זה, כי קיים סיכוי גבוה יותר לדחיית הטענה שמבקשת לתת ביטוי לזכויות כאמור, מאשר לקבלתה. תחושה זו של בית המשפט נובעת כרגע הן על רקע נוסחו של סעיף 147 לחוק, שקובע כי חלקו של כל שותף בקרקע לאחר מתן צו הביטול יהיה כפי החלק שהיה לו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון אחרת (נראה לכאורה כי סעיף זה יוצר הסדר שלילי לגבי זכויות שלא רשומות בתקנון ולא לאקונה) והן על רקע הערתו של כבוד השופט זילברטל במסגרת הבר"ע.

אם תהא הסכמה שלא לתת ביטוי במסגרת פירוק השיתוף לזכויות לא רשומות בתקנון, כגון מיקום היחידות (כשכל שותף שומר על זכותו בעניין זה כלפי מי שגרם להריסת הבית המשותף), ניתן יהיה לגשת מיד למינוי שמאי ולמתן חוות דעת כמפורט לעיל. אחרת, יהיה צורך בהגשת טיעונים בכתב והכרעה בנושא (נראה לכאורה כי מדובר בעניין משפטי, שאין צורך ואין מקום לשמוע ראיות כדי להכריע בו, אולם אם מי מהצדדים סבור אחרת, בית המשפט יכריע גם בכך).

אשר על כן, בטרם מתן החלטה נוספת לקידום התיק, כל צד רשאי לתת את עמדתו על הנושאים הנזכרים בהחלטתי ובפרט האם הוא עומד על הטענה אודות מתן ביטוי לזכויות לא רשומות בתקנון וזאת עד ליום 1.6.13. צד שלא ייתן עמדתו להחלטתי זו, ייחשב כמי שאינו עומד על מתן ביטוי לזכויות לא רשומות בתקנון וכמי שמסכים למינוי שמאי מטעם בית המשפט למתן חוות דעת כנזכר לעיל. התייחסויות הצדדים לא יעלו על שני עמודים לכל היותר ברווח שורה וחצי גופן דיוויד 12.

התיק נקבע לתז"פ ליום 10.6.13 לעיון בטענות הצדדים ולמתן החלטה.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בלשכתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: